ג'יימס ג'ונס - תמונה, ביוגרפיה, חיים אישיים, סיבת מוות, ספרים

Anonim

ביוגרפיה

ג'יימס ג'ונס הוא סופר אמריקאי בהיר - סופר שהתגלה ביצירותיו אכזריות ומציאות נורא של מלחמת העולם השנייה. מגרשים מרגשים, סצנות דרמטיות חדה, פסיכולוג מתוחכם עשה את כתביו של אוהבי פרוזה בקרב מספר רב של קוראים. הרומנים של ג'ונס הוגשו שוב ושוב.

ילדות ונוער

הכותב נולד ב -6 בנובמבר 1921 באילינוי. הורים נתנו לשם של בן ג'יימס רמון ג'ונס. על שנות ילדים ובית הספר בביוגרפיה של המחבר יודע מעט. מ 18 שנים, הצעיר שירת בחטיבת חי"ר ה -25. השירות בצבא קילל עם אירועי מלחמת העולם השנייה. הבחור היה עד הפיגוע על בסיס צבאי פרל הארבור, וגם השתתף בקרב על גוואדלנל.

חיים אישיים

ג'יימס נשוי באושר למוסולינו גלוריה. שני ילדים נולדו בנישואין. בתו של רומניסטית קיילי החליטה ללכת בעקבות האב ולקחת פעילויות ספרותיות. הפופולריות של הסופר הביאה את הרומן האוטוביוגרפי "בתו של החייל אף פעם לא בוכה", שפורסמה בשנת 1990. כמו כתביו של האב, העבודה הזאת היתה התמזגה. הסרט בבימויו של ג'יימס שנהב.

ספרים

הופעות וניסיון שנרכשו במהלך הקרבות הצבאיים עוררו את חוויות ג 'יימס ביצירתיות. רומן הבכורה "מעכשיו ולתמיד", שנוצר בשנת 1951, הפך לתחושה. סופר ללא מקלות הראו את חיי החיילים הצעירים בצבא, היחס של הצבא למלחמה, היכולת להסתדר לקבוצה ועוד. במרכז העלילה - סיפורו של רוברט לי פריוויה. הצעיר חרדל והוא קצת קוויניק, כי זה כבר הצליח לראות הפסדים רבים בחייו.

במקביל, החייל הוא הוגן ומבקש להפוך את השלטונות היו גם כנים, כנים הוגנים. ברור כי רעיונות אידיאליסטיים אלה הם היתרון של מקסימליזם צעיר של רוברט. יחד עם הדימוי של האירועים הצבאיים, הכותב נוגע לנושאי האהבה. הבסיס לסצינת הרומן היה האירועים האמיתיים בחיי הג'ונס, תקופת שירות המחבר בהוואי. לאחר 2 שנים, ההקרנה של הכתבים, מנהל הסרט היה פרד Zinnemann.

הרומן "הקו האדום הדק" נעשה ביוגרפי, שהביא את התרשתות הפופולריות העולמית. חוויות אישיות של ג'יימס הלכו לעבודה - הקרב על גוואדללקנל. כאן תשומת הלב של הקוראים נמשכת לאירועים דרמטיים, במרכז - ויט פרטי. הרומן בנוי, כך שהקהל ראה את האבולוציה של דמות מצד צעיר לגיבור, מחיר חייו של כיתת החיסכון. הכתיבה קיבלה הערכות גבוהות של מבקרים ספרותיים והוצגה פעמיים.

רומנים קלאסיים אמריקאים ללבוש שמות מדברים. בפרט, המאמר "ללכת למקום שבו האלמנות לעשות" מגדיר את הקוראים לתפיסה קטנה מסוימת של האירועים המתוארים. המחבר כותב בספרי האיבה בווייטנאם ("יומן וייטנאמי"), ההשלכות הנוראות של פעולות לחימה ("מגע סכנה") וזימות מלחמה אחרות. ג'ונס לא אהב פרסום, ולכן היתה איתו תמונה קטנה.

הרומן האחרון שלא צפוף בביבליוגרפיה של המחבר האמריקאי היה "רק שיחות". כאן, שוב, פרוזות פונה להופעות אישיות שהתקבלו במהלך הטיפול בבית החולים ממפייס. במאמר זה, כמו בעבודות אחרות של המאסטר, הערות של אוריינטציה נגד המלחמה נשמע. במזימה, התכונות של "הצבא" האמריקאי מוגשות. החיילים שחזרו מהממלכה אינם נחוצים למדינתם.

מוות

בגיל 50 חש הסופר הפרעות בלב הלב. לשיר את הסוף, העריכו המחבר לעמית על פי פרו וילי מוריס עם בקשה להשלמת הגמר של הרומן "רק שיחות". לשם כך, הקלאסי האמריקאי כתב הערות מסבורות למוריס. ג'יימס לא היה 9 במאי 1977. הסיבה למוות היא אי ספיקת לב. הסופר נקבר בבית הקברות בגשרמפטון. כתבי יד מאסטר ממשיכים להישמר באוניברסיטת אוסטין.

בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

  • 1951 - "מעתה ונעמיד"
  • 1957 - "והם רצו"
  • 1959 - "אקדח"
  • 1962 - "קו אדום דק"
  • 1967 - "לך לאן הם עושים אלמנות"
  • 1971 - "חודש שמח עשוי"
  • 1973 - "מגע של סכנה"
  • 1974 - "יומן וייטנאמי"
  • 1975 - "מלחמת העולם השנייה"
  • 1978 - "רק להתקשר"

קרא עוד