היסטוריית תו
מלך המזל בזקנה ננטש ברחוב - אין מיטה, כוח ותמיכה בבנות. הבכור השיער האפור שילם את העיוורנות שלו, עיוורון והרוויה קצרה. רק עד סוף חייו, הגיבור קרה להפריד בין הדגנים מן הזונות, להתמודד, שם החנופה המתוקה, והיכן רגשות כנים. ויליאם שייקספיר השקיע משמעות חברתית בטרגדיה - בעזרת בד העלילה של האגדה העתיקה, הראה המחזאי את פניו האמיתיים של בני-זמננו.היסטוריה של הבריאה
עבודתו של ויליאם שייקספיר מתבססת על מגרשים שאול - המחזאי האנגלי לא היסס לקחת רעיונות מכם בעבודה ספרותית קיים ואגדות פופולריים, ואחרי ממוחזר אותם, המוצר החדש המציג פרטים אמנותיים. אז הטרגדיה "לירה המלך" יש בסיס היסטורי, ואת הדמות הראשית היא אב טיפוס.
לייר הפך להיות אב טיפוס, השליט ה -11 של בריטניה, שגר בצומת של 10 ומאות המאה ה -9 לפנה"ס. המלך העלה את בנותיו לראסליוס, ראגאן וקורדליה, שהחליטו לתת לממשלה בגיל מבוגר. הבעלות החולקה בין שני יורשים בכירים, אך מאוחר יותר היא היתה טמא - הגברות, העולה בקנה אחד עם בעליהם המשפיעים, החלו להפחית בהדרגה את חייליו של האב.
מבוהל מהמוות מידיו של קרובי משפחה, רץ ליאיר לבתם הצעירה של קורדליה, היורש היחיד לאב האוהב בכנות. שילוב של כוחות, המלך עם בתו להפיל מן כס המלוכה על ryrics ורוגאן. השליט שוב לקח את הכוח לידיו במשך עוד שלוש שנים, ולאחר מכן קבע את מצב המדינה קורדליה.
האגדה האנגלית עשתה את הופעת הבכורה שלו בעיבוד הספרותי של הכרוניצ'ר של גלפרית מונמונסקי בהיסטוריה בריט. לומד את ההיסטוריה של עבודתו של העבודה, החוקרים ראו גם בעבודתו של שייקספיר עם "דברי הימים" של פולקלור ההולטי והסלקטי - Ler (ליליר) חי באמנות העממית האירית באמנות העממית האירית.
המשורר האנגלי והמחזאי שהוצגו לבני זמנים על המחזה בשנת 1606, אך בשנה קודם לכן, עבודתו של "ההיסטוריה האמיתית של המלך לירה", החוקרה של אשר טרם הוקמה.
ביוגרפיה ותיבות
הסיפור הזה קרה בבריטניה במאה ה XI. LIR AUTOCRATS, מרגיש כי המוות קרוב, התאספו כדי להעביר את נטל הכוח על כתפי היורש. עם זאת, בנותיו מחויבות לראשונה לעבור בדיקה "לאהבה".
הורילה בכירה ורגאן הרימו מילים מחמיאות כדי לחוש את גאוותו של האב. הבת הראשונה מודה כי ליירה אוהבת את הדרך שאף אחד אחר לא אהב את אבותיו. הבת הממוצעת לא יודעת יותר שמחה מאשר רגשות למלך. והצעיר, קורדליה - ילדה צנועה שאינה יודעת איך להביע רגשות בבני אדם, אומר:
"אני אוהב אותך איך החוב אומר,לא יותר ולא פחות ".
לירה זועמת על ידי הדואר של הנשמה של קורדליה, אשר פשוט מכבד את האב לגידול בו. סביבתי לקורבן מילותיו של היורשת הצעירה, מלך הצטער מחלק את הממלכה בין שני האחיות הבכורות, משאיר את עצמו מאה אנשי ביטחון והזדמנות לחיות בחודש מכל אחת מהבנות.
קורדליה בירושה רק צניעותו ובישראל. שירה שליט מנסה ידידותית וספירה לספור קנט, הבטחת כי "רעם מה ריק מבפנים", אבל ניסיונות הם לשווא. יתר על כן, קנט גם נופל לתוך disfavor של המלך ומשאיר הבריטים.
קורדליה המסכנה, שקיבלה את מעמדה של אי-עיון, נשארת ללא החתן - הדוכס של בורגונדי. המום מה שקורה בממלכה האנגלית, הנערה לוקחת את השליט של צרפת.
במחזה, שייקספיר הציג שחקנים נוספים - משרת הנאמן של מלך גרף גלומה ובניו. ממזר אדמונד קובע את הבן לגיטימי של אדגר, בגלל מה שהוא צריך ללכת לרוץ. בעתיד, גיבורים אלה מילאו תפקיד חשוב בעבודה.
מלך ליר התרחק מן העניינים, ולכן הוא כבר כאורח בבת הבכורה. אבל אבא שלי היה מאושר מוקדם - Hurlyl מנסה לשים את השליט לשעבר במקום ולהראות מי עכשיו הבעלים כאן. וגם דורש להיפטר מהחלק של הסוויטה. את העיתון הפגוע בתקווה של intercessingsing הולך רוער, אבל אז יש אכזבה.
הבת השנייה של השולח של האב לדחוף סליחה מן האחות. בסופו של דבר, Lire מתברר להיות ברחוב מאחורי המטרה נעולה של הטירה. המשרת הנאמן היחיד היה ליצן. זה כאן כי המלך הוא overtaken על ידי תשובה על איך הוא עלה לו בצורה לא הוגנת עם היורש הצעיר.
האוטוקרטית בגלות נשלחת לערבה, שם קנט, גלוסטר ואדגר מצטרפות אליו. הנמלטים מציעים ציד מן המלכות החדשות והאדמונד. על הזוועות של מולדתו, לומד קורדליה, אוספת בחופזה כוחות והולכת למלחמה לאחיות, הוא מסתדר עם אביו להוביל אליהם.
שייקספיר נשאר ברפרטואר שלו, מה שהופך את הסופי הוא טרגי מאוד. קורנליה חנקה, רגנו הרעילה את אחותו, שנעשה על ידי התאבדות, ולייר מת, בלי להביא צער ממוות הבת הצעירה. Gloucester ואדמונד גם מתו. קנט גם לא אכפת למות, אבל לספור אלבנית דן בו מן המיזם הזה ועלים בשירותו.
תמונה וחשבה הביתה
באמצעות הפריזמה של הצרות, שקרה לסוחר, ניסה המחבר להראות את מהות המדיום שבו כולם מבקשים להרוס את הקרוב. לכן, שייקספיר משתמש בתמונות של בעלי חיים טורפים, אשר ניתן לראות בעת ניתוח מטאפורות ואיפור, - "דרקון זועם", "נחשים מבריקים". וכדי להראות שזה לא על גורל אחד, הכותב האנגלי הציג את ההיסטוריה של חיי הזוהר.
הדימוי של המלך לירה משתנה תחת השפעת הטרגדיה שיש צורך לשרוד. ראשית, הגיבור הוא רודף גאה, שהביא לעצמו אדון חיים ונשמות. שמא בשבילו חשוב יותר מאשר רגשות אמיתיים. לפני הקורא והצופה - עיוור שאינו יודע שום חיים או לבנותיו שלו. בגידה של יקיריה הופכת לשיעור נצח לכל הפוליטיקאים.
הליכה לאורך הערבה, מחכה לראשונה על ההבדל בין אנשים, בעצם, לא. הבכור, להיות בתוך הצריף של אדגר נמלט, אומר:
"אדם ללא תחרות ויש בדיוק את החיה המסכנה, העירומה, הנשיכה, ולא שום דבר אחר ... כולנו מזויפים איתך, וזה אמיתי".ליר מבין מה זה אומר לאבד הכל, ממש עד הגג היסודי מעל הראש, ומצייר מסקנות:
"אתה צריך להקדיש תשומת לבנשמה, לא אגודל ".
אתמול מאוהב רק בכוחו, המלך מודע לאהבה הכנה של הבת הצעירה וחזרות. מסוגל לחמלה, קורדליה מסוגלת לפזר את החושך בעולם, שבו אנשים מוכנים להרוס אחד את השני עבור כוח ועושר, מורדים נגד אלה שילדו.
המחזאי האנגלי אינו נותן תשובות מוכנות של השקה. כל קורא צריך לחפש את האמת באופן עצמאי.
הגדרה והקרנה
הייצוג התיאטרלי הראשון של ההצגה "ליטר המלך" התרחש בשנת 1606, ולאחריו, מחרוזת ההפקות על סצנות של חלקים שונים של העולם הלך. ברוסיה עשה הטרגדיה את הופעת הבכורה שלו בשנת 1807 - בזו המלך האנגלי ואשרה עם האור העליון סנט פטרבורג. בזמנים שונים, השחקנים איסוף samoilov, פבל Mochalov, יורי yuriev ואחרים שוחררו על הסצינה. בברית המועצות, הדימוי של המלך חווה אילרייון Pevtsov, וסילי סוסטרונוב, ניקולאי Mordvinov, Konstantin Raykin. בשלב המודרני של ליאו דודינה, שהחל בשנת 2006, שיחקה לירה פיטר סמק.
"המלך לירו" היה בר מזל בקולנוע - בבנק חזירון של עבודתו של תריסר סרטים. התמונה הסובייטית של גריגורי קוזינציב, שהוצגה על ידי הצופה ב -1970, נחשבת לשחרור המסך הטוב ביותר. סרט אליפות פאלם ראוי לדיוק העברת אווירת העבודה של שייקספיר. התפקיד הראשי ניתנה לשחקן האסטוני של תיאטרון וקולנוע של עורך דין. אופי אחד הוא סקרן. תפקידו של גיבור זה הוא גדל, הבחירה הבהירה של השחקן גם שיחקה את התפקיד בהצלחת הסרט - דמותו של המשרת המסור של המלך היה מגלם אולג דאהל.
הצעה לנסות את החלוק של דיקטטור הכוח קיבל אל Pacino. ובנפילה של 2017, הירי של הסדרה מבוסס על משחק של שייקספיר עבור ערוץ ה- BBC התחיל, שבו אנתוני הופקינס מוסר.
עובדות מעניינות
- המלחינים המפורסמים כתבו כמה אופרות על העלילה של הטרגדיה שייקספיר. אחד המפורסמים היה ניסוח של אריברט רימן "ליר", הבכורה של אשר התקיים בשנת 1978 בתיאטרון הלאומי מינכן. המפלגה העיקרית בוצעה על ידי דיאטראיך פישר דיסקו.
- הסיום הטרגי מדי גרם לעובדה שהמחזה במקור לא היה בסצינות של 150 שנה של תיאטראות.
- לפני הסרת הסרט, Grigory Kozintsev לשים "לירה" בתיאטרון בשנת 1941. ואז, בתיאטרון הדרמה האקדמי, ניגנו אותלו והמלט בהדרכתו של הבמאי הגאוני הזה. אגב, האחרון הוא ההצהרה הטובה ביותר של חתיכת שייקספיר על הנסיך דנית.
- הציור הסובייטי "לירה המלך" הוצג דיפלומות בפסטיבל הקולנוע בלונדון של סרטים מצטיינים, ובשנת 1972, קיבל קוזינציב את "פסל הזהב של הסיור המכונף".
- הסרט הוסר ליד העיר נארבה (אסטוניה). יישוב יצרני ההקרנה נבחרו בשל הטירה העתיקה של איוואנגורוד, שהפכה לארמון המלכותי של הבנות הבריטיות.
- אסטונית מרוטטת, שדיבר בגועל ברוסית, השמיע את השחקן זינובי גרדט.
ציטוטים ואפיוריזמים
"קניית עיניים זכוכיתולהעמיד פנים כמו פוליטיקאי נבל,
מה שאתה רואה מה אתה לא רואה ". אה, אלה שווא מאפשר! כמו חולדות
הם overbilled בחצי
קושי דם קדושים לשרת
תשוקות של אלוהים, לשפוך שמן לתוך האש שלהם
וקוצצים את נשמות האבן שלהם. "" בסמרטוטים, בראש uncoated
ואת בטן רזה? כפי שחשבתי מעט
על זה לפני! הנה לקח. "" איך הייתי עיוור! הו, ליר, עכשיו לדפוק
בדלת שם שחררת
והטיפשה שהועלתה ".